הליך הגירושים הוא לא פשוט, שיכול אף לבלבל. כדי לעשות קצת סדר, הנה ארבעת הדברים המיידים שיש לטפל בהם כשמתגרשים
החלטתם להתגרש – ועכשיו מה? אם הגירושים הם בהסכמה, תוכלו לפנות ליישוב סכסוך בצורה שיתופית, מחוץ לערכאות השיפוטיות. בכל דרך שבה תבחרו, עליכם לטפל בארבעה נושאים עיקריים, שבבתי המשפט מתחלקים על פני ארבעה תיקים נפרדים. במדריך זה תוכלו לקבל מידע על כל אחד מהם.
תתכוננו למרוץ
לפני שמתחילים, חשוב לדעת שבישראל קיימות שתי ערכאות עם סמכות שיפוט מקבילה: בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים (עבור אזרחי ישראל היהודים – בתי הדין הרבניים). העובדה הזו יוצרת “מרוץ סמכויות” בין האיש והאישה המעוניינים בסעד מערכאה שיפוטית מוסמכת. עבור אילו שרוצים להתגרש, מי שמגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך לערכאה המועדפת עליו – זכותו לקבוע ראשון לאיזו ערכאה שיפוטית יוגשו התביעות, במידה וחלילה לא יצליחו הצדדים להחליט על יישוב הסכסוך בלי עזרת בית המשפט או בית הדין.
כיום, בכל סכסוך בין צדדים שהם בני זוג או נשואים, וכן כאשר מדובר להורים לילדים משותפים, וגם בכל מקרה שרוצים להתגרש, חובה להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך במשפחה למזכירות הערכאה המועדפת, אשר תעביר את הבקשה ליחידת הסיוע של משרד הרווחה שליד בית המשפט או בית הדין.
את הבקשה ליישוב סכסוך מגישים במזכירות הערכאה המוסמכת, לפי מקום מגורי הזוג, וכדי לבחור את הערכאה המתאימה, כדאי קודם להיוועץ בעורך דין העוסק בענייני משפחה, גירושין ופרידה. הבקשה יכול ותוגש עצמאית, ויכול ותוגש באמצעות עורך הדין.
לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך תופנו אל יחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין, לשיחה עם עובדת סוציאלית – רק אתם והיא .ללא עורכי דין – שתקבל מכם פרטים על הסכסוך ותציע לכם דרכים שבהן תוכלו לפתור אותו (ועל כך בנפרד) .
הצעדים המרכזיים שיש לבצע כשמתגרשים
1. לפנות לייעוץ משפטי אישי
יש לפנות לעו”ד שעיקר עיסוקו בענייני משפחה, גירושין ופרידה (מי שטיפל בתאונת הפח בקיץ האחרון – פחות מתאים). במידה ויש קושי רגשי, סערת רגשות או תחושת בלבול, כדאי מאוד לבקש להגיע עם בן/ת משפחה/חבר קרוב שסומכים עליו ויוכלו לעזור לכם לצלוח את התהליך. עורך הדין ינחה אתכם כיצד עליכם לפעול ואיפה כדאי “לשים את הרגל” בדלת של מירוץ הסמכויות – האם בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. הסטיגמה מהעבר לפיה, עדיף לאישה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולגבר כדאי דווקא לפנות לבית הדין הרבני – איננה תקפה עוד, ולכן יש להחליט לאן לגשת ולבצע זאת בשיקול דעת ובאחריות.
חשוב לדעת: הגירושין עצמם ייעשו על ידי מתן וקבלת גט בבית הדין הרבני, אשר לו סמכות ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל. בשאר הדברים (הטיפול בענייני הרכוש המשותף, משמורת על הילדים, המזונות ועוד) – בית הדין הרבני חולק את הסמכות המקבילה עם בית המשפט לענייני משפחה.
2. לבצע חלוקת רכוש / פירוק שיתוף / איזון משאבים
איך מחלקים את הרכוש? על זוגות נשואים חל חוק יחסי ממון שמגדיר איך יחולק הרכוש (במקרה שאין הסכם ממון) ומתבצע הסדר שנקרא “איזון משאבים”.
וכך זה עובד: במסגרת חלוקת הרכוש קובעים קודם מהו הרכוש המשותף לבני הזוג, ואז “מאזנים” את היתרה ממי שיש יותר למי שיש פחות באחד מהרכיבים (כסף מזומן, משכנתא, קרנות פנסיה והשתלמות וכו’). ייתכן שהאיזון ייערך בפשטות וייתכן שהוא ייערך בעזרת אנשי/נשות מקצוע כמו אקטואר ו/או מעריך שווי חברות ו/או שמאי מקרקעין וכיוצא בזה, לפי הרלוונטיות. כך נקבעים היקפי הרכוש, ובית המשפט לענייני משפחה – או בית הדין הרבני, תלוי באיזו ערכאה מתבצעים ההליכים – מוציא בפסק דין ו/או צווים מתאימים לצורך חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים. הצווים ממוענים לרשם המקרקעין, לחברת הפנסיה וכיוצא בזה. כדאי לדעת: לאחרונה מתחיל המשפט הישראלי לראות גם במוניטין אישי/עסקי (נכסי קריירה, אובדן כושר השתכרות עתידי וכדומה) כנכס משותף בר חלוקה (רלוונטי לבעלי עסקים, מקצועות חופשיים וכיוצא בזה).
3. לקבוע את המשמורת על הילדים ואת זמני השהות (לשעבר הסדרי ראייה)
משמורת היא במובן של קביעת הורה אחראי, ובזמני שהות מדובר בחלוקת האחזקה הפיזית של הילדים. רבים טועים וחושבים שמשמורת משותפת היא בהכרח חלוקת זמני שהות באופן שווה – ולא כך המצב.
המשמורת נקבעת בבית המשפט בעיקרון, בית המשפט ייטה לשמר מצב קיים, כלומר שמי שהיה הורה אחראי עד לאותו הרגע, ימשיך להיות משמורן. כמובן שכל מקרה לגופו והדברים יכולים להשתנות ממקרה למקרה, בכפוף לדרך שבה תבחרו ליישב את הסכסוך – בדרך שיתופית כגון גישור, גירושין בשיתוף פעולה וכו’, או בבית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני. כדאי לזכור שבבית המשפט ובבית הדין הרבני יתערבו ויחליטו עבורכם היכן ומתי יהיו הילדים, לעתים בהתערבות של גורמים חיצוניים למשפחה כמו רווחה וכדומה. במיוחד לטובת הילדים, מומלץ כמובן להימנע מניהול סכסוכים משפחתיים בבית המשפט.
4. לקבוע את מזונות / כלכלת הילדים
עניין אחרון כשמדובר בזוג הורים שמתגרש הוא עניין פרנסת הילדים. בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (תלוי באיזו ערכאה מתנהל ההליך יקבע את גובה המזונות שישולמו מדי חודש, בתוספת של רכיב עבור הדיור של הילדים ומחצית מהסכום על ענייני חינוך ובריאות שאינם כלולים בסל הבריאות (כמו למשל טיפול יישור שיניים, טיפול פסיכולוגי) או בחינוך הבסיסי (חוגים, תנועת נוער, העשרה וכו’) גובה המזונות נקבע באמצעות תביעת המזונות שמציגה את ההוצאות על הילדים עד שההורים החליטו להיפרד/להתגרש. בית המשפט (או בית הדין הרבני) יקבע גם איזה צד יעביר לצד השני את הכספים, בכפוף לדין ולמשמורת הפיזית על הילדים.
בנוסף לאלה קיימות סוגיות נוספות הקשורות לכל זוג בנפרד, כמו מזונות אישה במקרים מסוימים, תביעות נזיקין במסגרת הזוגיות ועוד.