במקרים רבים לאחר גירושין או פרידה (במקרים של זוגות ידועים בציבור), ניתן למנוע מהצדדים עתירות לבתי משפט, ריבים וחוסר הסכמה בעזרת כלים משפטיים הסכמיים כמו הסכם ממון (לזוגות נשואים או שעומדים להינשא), הסכם חיים משותפים (לזוגות ידועים בציבור), הסכם מתנה מותנה, הסכם הלוואה ועוד. לא פעם, בעת משבר, לפתע פתאום ההשקעה של ההורים בחתונה בנם או בתם מתבררת כהלוואה ולא כמתנה, פתאום הזכות להשתמש בנכס מסוים הייתה רק בהשאלה או שהמתנה להון הראשוני לרכישת דירה – גם היא הייתה הלוואה, ואז לכל הקלחת המשפטית מצטרפים גם החם והחמות ותביעות הדדיות חלילה אל מול חתנם או כלתם לשעבר.

הסדרה משפטית של המערכת הזוגית באמצעות חוזים מקובלת יותר בפרק ב’ – שם ברור יותר לכולם שכדאי לעשות זאת – אך גם בפרק א’, כאשר צד מסוים מביא לזוגיות נכסים או הון משפחתי, כדאי להעמיד דברים על דיוקם, לדבר עליהם, להגיע להסכמות, להעלות את הדברים על הכתב וכמובן לאשר בבית המשפט לענייני משפחה.

חשוב לדעת: הסכם חיים משותפים, אשר נערך במקרה של זוגות ידועים בציבור, לא חובה לאשר בבית המשפט – אפשר לאשר אותו בפני נוטריון. הדברים הבסיסיים בהסכם הם הגדרה של מועד תחילת הזוגיות ומידת ואופן שיתוף הנכסים.

למה חשוב לערוך הסכם בעזרתו של עו”ד?

את הסכם הממון/חיים משותפים חובה לאשר, לפי החוק, בבית המשפט לענייני משפחה במקרה של הסכם לאחר נישואין, או בפני נוטריון כאשר מדובר בהסכם לפני נישואין או בהסכם חיים משותפים. מגיעים לבית המשפט והשופט/ת מוודא/ת שהצדדים מבינים על מה הם חתמו בהסכם ואת משמעות הוויתורים, הרווחים ונושאים נוספים שמופיעים בו. בנוסף בודק/ת השופט/ת את התקינות המשפטית של ההסכם. למשל, אסור שיהיו בהסכם הוראות של צוואה לעניין פטירה ואם הן קיימות בו – הן לא יהיו תקפות (חובה לערוך צוואה במסמך נפרד), אסור שיהיו הוראות לעניין ילדים שלא נולדו ועוד. כמובן שמידת הפסיביות או האקטיביות של השופט באישור ההסכם משתנה משופט לשופט, והיא עשויה לקבוע בעתיד עניינים הקשורים לפרשנות ולהוצאה לפועל של הסעיפים באותו הסכם.

הסביבה המשפטית מושפעת לא רק מהחקיקה, אלא גם מהפסיקה ומספרות המלומדים, לכן, כדי לערוך הסכם ממון (במקרה של זוגות נשואים או לקראת נישואין) או הסכם חיים משותפים (במקרה של ידועים בציבור), חשוב לפנות לעו”ד שבקיא בדיני משפחה וירושה.

הנושאים המרכזיים שאותם מסדירים בהסכם ממון / חיים משותפים:

1. הגדרת כוונות הצדדים
ההסכם יתאר את כוונות הצדדים בהתקשרות ביניהם, יתאר את הרקע שממנו באו אל הזוגיות או הנישואין, האוריינטציה שלהם אליה וההקשר שבו נחתם ונערך ההסכם.

2. אופן ביצוע שינויים
חשוב שבתוך ההסכם יהיה מנגנון לשינויים בהסכם. האם בכל שינוי יש לחזור לבית משפט? האם מספיקה חתימה? האם יש צורך לחתום בפני נוטריון או עו”ד? וכדומה.

3. הגדרת תחילת הקשר
כאשר מדובר בסטטוס (נשוי, גרוש, אלמן או רווק) ישנו תיעוד במשרד הפנים, אך אצל ידועים בציבור, אין סטטוס – אלא מדובר במצב משפטי, לכן חשוב במסגרת ההסכם להגדיר מהו מועד תחילת הקשר הזוגי וכן מתי ואיך (ואם בכלל) חל שיתוף רכושי.

4. הגדרת רכוש נפרד או משותף
בהסכם צריך להיות אזכור לרכוש הנפרד שאיתו באו הצדדים: מה ייעשה איתו? כיצד נבחין בעתיד? מהי מידת השיתוף ברכוש הנפרד? מתי הנפרד הופך למשותף, אם בכלל? מה קורה עם חליפין של הרכוש? מהו אופן השימוש ברכוש משותף או נפרד? וסוגיות נוספות.

5. הגדרת חובות והתחייבויות
בדרך כלל מדברים רק על החלוקה של הרכוש ושל הזכויות, אך יש לפרט מה קורה במצב שבו לאחד מהצדדים עלולים להיות חובות; אולי אחד מהצדדים הוא בעל עסק עם פוטנציאל רווחים גדול לצד פוטנציאל להפסד? אולי חלים עליו חובות מעסיק? גם החובות צריכים לבוא לידי ביטוי בהסכם.

6. מנגנון פירוד/שיקום הקשר
ההסכם צריך להגדיר את מנגנוני הפירוד או שיקום הקשר: האם הולכים קודם למגשר או שיש לפנות קודם למטפל זוגי ומשפחתי? האם הפירוד הוא ליברלי (“קמים הולכים”) או שישנם שלבים שיש לעבור אותם? ועוד מנגנונים רבים שיש לדון עליהם עם עורך ההסכם – הכל כדי לא להגיע לערכאות משפטיות ללא כל הגנה, כי אז ההסדרים היחידים הם ההסדרים שמצויים בדין ובמשפט הכללי – ואלו לא מספיקים ואינם לוקחים בחשבון את הצרכים הספציפיים של הזוג.

7. מנגנון ייחודי והסדרים מיוחדים לזוג הספציפי
לכל זוג הסיפור שלו, וייתכן שהוא צריך הסדרים ספציפיים. למשל במקרים שבהם לצד אחד יש גם מוניטין עסקי, שמי מהצדדים הוא אומן עם זכויות יוצרים ועניינים נוספים מסוג זה.

לסיכום

כדאי לערוך הסכם מפורט וראוי. הדרך לעריכת הסכם טוב היא לקיים מפגש אחד לפחות של שיחה על צרכי הצדדים, העברת טיוטה ופגישה נוספת. הליך מדורג מבטיח לצדדים שקולם יישמע ויבוא לידי ביטוי בהסכם, כי למרות שקשה לחשוב על ה”יום שאחרי” בתחילת הקשר (בייחוד בקשר חדש וראשון), אך לצערנו בתי המשפט בכלל, ובתי המשפט לענייני משפחה בפרט – מלאים בתביעות לביטול הסכמים. לכן כדאי לטפל בנושא זה בצורה הטובה ביותר, ולשמור למקרה הצורך.