האם מי שהיה מצוי בקשר רומנטי “און אנד אוף” עם אישה ואינו נחשב כ”ידוע בציבור” שלה עדיין יכול להיות מחוייב בתשלום מזונות אישה?
לפני מספר חודשים פנה אלי אדם מוכר מאוד וביקש כי נייצג אותו בערעור לאחר שחוייב לשלם אלפי שקלים בחודש מזונות לאישה עימה ניהל רומן “און אנד אוף” על פני מספר שנים.
כאשר הלקוח הכיר את האישה בשנת 2014 היא הייתה בת 23 והוא בן 46- כפול מגילה. הלקוח הוא הייטקסט שעשה בעברו אקזיט מוצלח בסך של עשרות מיליוני דולרים. הם מעולם לא הביאו ילדים לעולם, לא גרו יחד או ניהלו חשבונות משותפים. מערכת היחסים ביניהם ידעה עליות ומורדות ופרידות. הם דיברו על חתונה אך ביטלו ונפרדו. לאחר כמה שנים של “און אנד אוף” בהם כל אחד יצא וניהל קשרים עם אחרים, הם נישאו בנישואי בזק אזרחיים בקפריסין. כעבור 5 חודשים בלבד הודיעה האישה ללקוח ש”כבר לא מתאים לה”, שהוא לא מושך אותה ושהיא רוצה להיפרד ממנו.
האישה הגישה נגד הלקוח שתי תביעות. האחת, תביעה רכושית לקבל חלק ניכר מרכושו וכן תביעה כי ישלם לה מדי חודש קרוב ל- 40,000 ₪ עבור הוצאות אוכל, בילוי ונופשים בארץ ובחו”ל ועבור מימון מגורים בדירת פאר. בהליך בו משרדנו לא ייצג עדיין את הלקוח, קבעה סגנית הנשיא כב’ השופטת מירה דהן בבית המשפט לענייני משפחה בת”א לאישה מזונות משקמים בסך של 7000 שקלים לחודש לאחר שסברה כי הלקוח נהג לפנק את האישה והרגיל אותה לרמת חיים מסוימת. כמו כן סברה השופטת דהן כי התשלומים לאישה צריכים להימשך בגין כך שמדובר בגבר אמיד ופער גילאים לטובתו בו הוא מבוגר ממנה ב- 20 שנה וכי נגרמה לאישה עוגמת נפש בגין הקשר. חשוב לזכור כי החיוב לא נבע מהיות בני הזוג נשואים “אזרחית” (שכן לפי הדין היהודי הם אינם נשואים) אלא בגין מערכת היחסים שלהם ל פ נ י הנישואים. ושם כזכור, הם מעולם לא גרו יחד, הם נפרדו לתקופות ארוכות, וניהלו כאמור גם קשרים ממושכים עם אחרים לאחר שנפרדו. וחשוב עוד יותר: פסיקת בית המשפט לענייני משפחה אפילו לא נשענה על כך שהם “ידועים בציבור”! היינו סגנית הנשיא כבוד השופטת דהן פסקה מזונות לאישה לבני זוג שאינם נשואים לפי הדין היהודי ומבלי שבכלל קבעה כי השניים הם בגדר ידועים בציבור. הכל רק על בסיס ה”קשר” ביניהם שמעולם לא הוגדר, וברור שלאורך ההיכרות בין בני הזוג הקשר הזה נותק לחלוטין לפני שחודש. כך יותר מפעם אחד. היינו קשר “און אנד אוף”.
משרדנו כאמור לא ייצג את הלקוח עד אותה עת. הלקוח לא קיבל את עמדת בית המשפט לענייני משפחה בת”א ופנה לעו”ד אלון סולומון
על מנת לערער על החלטותיה של סגנית הנשיא השופטת דהן. אנחנו טענו טענה שלכאורה אמורה להיות ברורה. העובדה שהגבר מבוגר או אמיד מהאישה אינה בהכרח צריכה לבוא לחובתו ואינה קשורה בשום פנים ואופן למזונות משקמים. מדובר בבחורה צעירה ומשכילה שאין לה כל מניעה לעבוד. עוד התברר במהלך הדיונים כי בחשבון העו”ש שלה יש כחצי מיליון שקלים והיא נוסעת ברכב יוקרה שנקנה לה בשעתו על ידי הלקוח. אין מקום לשיקולי “עגמת נפש” בסיום קשר לעניין תשלום מזונות אישה.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהגשנו והורה להפסיק מיד את תשלומי המזונות שנקבעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה. פסיקת מזונות משקמים זמניים נועדה להבטיח לצד בקשר שהסתיים שיוכל לקיים את עצמו במצב בו למשל מדובר בקשר של עשרות שנים (ולא קשר און אנד אוף) בו האישה נותרת בלי כלום ועליה לממן בעצמה את מחייתה. השאלה המרכזית בהקשר זה היא ההיתכנות לקיומם של מקורות פרנסה חלופיים. יש חשיבות לשאלה מהם ההכשרה המקצועית והניסיון התעסוקתי של בן הזוג “הביתי”, מה גילו ובכלל זה קרבתו לגיל הפרישה- כאן מדובר באישה צעירה). שאלת ה”אשם” כלל אינה רלבנטית. סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט שאול שוחט הדגיש כי מזונות שיקומיים – מזונות אזרחיים, אינם כלי “להעניש” את בן הזוג הנתבע בגין פירוק הקשר ואינם כלי “להעשיר” את כיסו של בן הזוג התובע, כתחליף לתביעת זכויות רכושיות המגיעות לו מכוח החיים המשותפים. מדובר בכלי שנועד לתת תרופה לתקופה קצובה ומוגבלת לשם שיקומה של התובעת ומתן פסק זמן לארגון מחדש, כך שתוכל להתארגן כלכלית ולפתוח בחיים חדשים.
החשיבות במקרה הזה הוא בעצם היתכנותו. כפי שאני חוזר ואומר בפני לקוחותינו, ה”עונש” העיקרי בהליכים משפטיים הוא בעצם קיומם. וודאי החשיפה לסיכון. ובתמצית, הליכים משפטיים הם “עונש” אמיתי רק מעצם קיומם- מעמסה כספית, נפשית, רגשית עצומה לכל מי שמעורב בהם וזה אינו מקצועו. ובעניין הזה, אנו רואים מצב שבו למרות שבני הזוג לא נחשבו כנשואים לפי הדין היהודי, לא הוכרו כידועים בציבור, ומעולם לא גרו יחד בתקופה הרלבנטית, עדיין ראה בית משפט לענייני משפחה מקום לפסוק תשלומים נכבדים לאישה (עד שההחלטה בוטלה כאמור על ידי בית המשפט המחוזי).