האם כאשר יש ניכור הורי עדיין צריך לשלם מזונות?

 במקרה אחרון ייצג עו”ד אלון סולומון אב שהקטין מבקש לשהות עימו במקום עם האם. האם טוענת שזה רק בגלל “ניכור הורי” ודורשת שהאב ימשיך לשלם מזונות.

המקרה הזה שייך למקרים בהם קטין מתבגר מבקש לשהות בעיקר עם האב לאחר שבמשך שנים שהה בעיקר עם האם. באה האם טוענת כי  הסיבה לרצון הקטין לשהות בעיקר עם האב היא ניכור הורי. מהצד השני האב עדיין משלם מזונות לאם כי כך נקבע לפני שנים, וזה היה תקף גם למצב בו הקטין שוהה בעיקר עם האם. אבל כאמור האב הוא זה שעכשיו נושא כמעט בכל הוצאות הקטין אבל עדיין נדרש לשלם מזונות. בינתיים האם מגישה כנגד האב תביעה בגין “ניכור הורי”. אז מה עושים בינתיים עם תשלום דמי המזונות?

נקבע בפסיקה כי תשלום המזונות הוא אינו אמצעי עונשי שיש להטיל על האב גם אם לכאורה הוא “הורה מנכר”. הם גם לא אמורים להוות “תמריץ” התנהגותי לאב על מנת שיפסיק להיות לכאורה הורה מנכר. 

    אין קשר בין טענות “ניכור הורי”  ולבין תשלום מזונות. אלו דינים שונים ואין לקשור ביניהם (וראה: רמ”ש 21619-03-17  ש.מ. נ’ א.מ. פורסם בנבו 3.7.17). כידוע תשלומי המזונות עבור הקטין שמועברים לאם מועברים בנאמנות ע”מ שתשתמש בהם לצורכי הקטין. ברם, בשעה שהקטין(ה) לא נמצא אצלה  אזי משמעות המשך העברת תשלומי המזונות היא העשרת קופת האם והכספים לא מנוצלים למטרה שלשמה הם מועברים – סיפוק צורכי הקטין. נקבע מפורשות כי כספי המזונות אינם כלי להענשת האב במקרים נטענים של ניכור הורי וכפי שמבקשת למעשה האם וראה: עמ”ש (מחוזי ת”א-יפו) 33856-02-20 פלוני נ’ פלונית נבו 08.10.2020. נקבע גם שאין מקום לטענות על “מסר שלילי” או מתן “הכשר” להתנהגות האב הנטענת על ידי האם לעניין שינוי תשלום המזונות או הפסקתם