על פרסום טיוטת פסק הדין של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין הפלות- מה פייק ומה מציאות
איזו מהומה! בימים האחרונה הודלפה טיוטא של פסק דין של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין הפלות, פסק דין שאמור ככל הנראה להתפרסם בסביבות יוני 2022. מרגע שהטיוטא הודלפה פרצה מהומת אלוהים בתקשורת בארה”ב וברשתות החברתיות, מהומה שדלפה גם לישראל. וכרגיל, בפרט ברשתות החברתיות, מתחילים המשתמשים לריב, לצווח, להתלהם ולקלל תוך ויכוח עז על מה שקורה, מבלי שרובם בכלל יודעים את הפרטים או על מה הם מתווכחים בכזה להט…מעטים ספורים בכלל קראו אי פעם את פסק הדין שהטיוטא עוסקת בו, ועוד יותר מעטים בכלל קראו את הטיוטא עצמה עליה הם מתווכחים כה בלהט… עוד יותר משעשע (או עצוב, בעיני) שניתן לראות משתמשי פייסבוק מצטטים בלהט איזה משפט “חזק” שמישהו כתב/ציטט על העניין, מקבלים לייקים ותגובות סוערות, כאשר מי שמכיר מבין מיד שגם הציטוט שהופץ על ידם הוא פשוט חסר שחר. הופתעתי גם לקבל לא מעט שאלות מלקוחות ולקוחות לשעבר ששאלו על העניין (מודה, רובם המכריע הם נשים).
אז ככה. באופן פשוט ותמציתי ובגובה העיניים ככל הניתן.
1) במה העניין בכלל? קודם כל הסבר.
בשנת 1973 פסק בית המשפט העליון האמריקאי במקרה שהגיע לפתחו בעניין Row Vs Wade. (רו נגד וייד). בתמצית של התמצית יסופר כי באותה פרשה נקבעה זכותן של נשים להפיל את עוברן כחלק מזכותן לשלמות גופן. בית המשפט פסל את חוק ההפלות של מדינת טקסס, חוק שאסר על הפלות בכלל, בנימוק שהוא סותר את החוקה האמריקאית. הנימוק המשפטי התבסס על כך כי “הזכות לפרטיות” רחבה דייה כדי לכלול בתוכה את זכותה של האישה על גופה והזכות לקבוע אם היא רוצה להמשיך בהיריון או לעשות הפלה. פסק הדין הפך את ארה”ב למקום אולי הליברלי ביותר בעולם לעניין הפלות, שכן באופן עקרוני הוא מאפשר למדינות ארה”ב לחוקק חוקי הפלות המאפשרים להפיל את התינוק גם בחודש תשיעי, ואפילו יום לפני הלידה עצמה (אין מקום כאן לסקור את פסק הדין עצמו). על פסק הדין נמתחה ביקורת קשה למן צאתו וכל השנים לאחר מכן (כולל על ידי ג’ו ביידן, כיום נשיא ארה”ב). רוב המשפטנים המובילים בארה”ב כולל כאלו שתומכים בזכות רחבה להפלות התקשו להסכים עם המבנה המשפטי של פסק הדין. שכן בחוקה האמריקאית אין הגנה על “זכות להפלות”, וביסוס הזכות להפלות כזכות חוקתית נעשתה בהתבסס על הזכות לפרטיות (שהיא כן זכות חוקתית). זה נראה אז ונראה עד היום בעייתי מאוד מבחינה משפטית ומטעמים מובנים לא כאן המקום להרחיב. הצלחת פסק הדין הפכה את עורכת הדין שניהלה אותו, שרה וודינגטון (Weddington Sarah) למודל לחיקוי לדורות של עורכי דין, ובייחוד עורכות דין, לשינוי חברתי שביקשו לצעוד בעקבותיה ולחקות את מהלכיה. אך התברר מאוחר יותר כי הסיפור מורכב הרבה יותר. הייתה מי ששילמה את מחיר ההצלחה הזו. שמה היה נורמה מק’קורבי (McCorvey Norma) היא התובעת. בפסק הדין המדובר היא לא אוזכרה. התובעת גם מעולם לא הופיעה לאף דיון ורק החתימו אותה על תצהירים. ולגבי שמה, כפי שמקובל בתיקי משפחה בישראל זה הוסתר וכינו אותה רק בכינוי ‘אלמונית’ (Jane Row). הנתבע היה הנרי וייד פרקליט מחוז דאלאס בטקסס. במובנים רבים ה”תובעת” שימשה כלי ואמצעי עבור הארגון והתנועה אותה הובילה שרה וודינגטון. התביעה לא עזרה לתובעת וגם לא יכלה לעזור לה כמקרה אישי (יתרה מכך- שרה וודינגטון בחרה מראש נתיב משפטי שכלל לא יכל היה לעזור לתובעת בכל מקרה). פסק הדין עצמו עמד בתוקף כבר קרוב ל- 50 שנה.
2) אז אם ככה, מה הסיפור?
הנושא הוא חוקי ההפלות שחוקקו בשנים האחרונות במדינת מיסיסיפי בארה”ב וטקסס. חוק ההפלות של מיסיסיפי שקובע איסור הפלות למן שבוע 15 ואילך הגיע עכשיו עד בית המשפט העליון האמריקאי בשאלה האם הוא סותר את החוקה האמריקאית (ואז יש לבטלו) ואם לאו. באופן מקביל, מדינת טקסס, הנחשבת כמדינה השמרנית ביותר בארה”ב העבירה לא מזמן חוק הפלות האוסר על הפלות למן שבוע 6 ואילך. נושא הפלות הוא נושא טעון קשה ומורכב מכל הבחינות בכל העולם. לא נוכל להרחיב במסגרת הזו אבל בתמצית של התמצית, מול זכות האישה על גופה ניצבת זכות העובר לחיים. דהיינו השאלה ממתי עובר הופך ליצור חי. אני מאמין שרוב נשות העולם יתקשו לסיים את חיי התינוק ברחמן בחודש תשיעי או ימים לפני הלידה סתם ככה ואך ורק כי הן החליטו באותה נקודת זמן שהן לא רוצות תינוק (או ילחמו על זכות של נשים לעשות כן). השאלה ברוב המקומות בד”כ היא היכן מציבים את הגבול. החל מאיזו נקודת זמן אסור לבצע הפלה “סתם כך ” (היינו לא מנימוקים בריאותיים/רפואיים). העניין והויכוח מתקיימים כמובן גם בארה”ב והינו סוגייה קשה המפלגת את האמריקאים שנים על גבי שנים. ארה”ב מכילה בתוכה אוכלוסייה שמרנית עצומה, בעלת גוון דתי, אשר מתנגדת להרחבת הזכות להפיל בחודשים מתקדמים (כולל אוכלוסייה עצומה של נשים המתנגדות להרחבת הזכות להפלה). מנגד, ישנה אוכלוסייה ליברלית עצומה גם כן שהינה בעד לזכות הפלות רחבה ככל האפשר. רק על מנת לסבר את האוזן, בבחירות האחרונות 51% מהאמריקאים הצביעו לדמוקרטים (שניתן להניח שרובם המכריע תומך בזכות רחבה להפלות) אך כ- 47% מהאמריקאים, שהינם למעלה מ- 74 מיליון (!) איש ואישה הצביעו לרפובליקנים שרובם המכריע תומך בד”כ בצמצום הזכות להפלה (יש לזכור כי מדובר יותר מכל אוכלוסיית צרפת המונה כ-60 מילון איש, וקרוב לכל אוכלוסיית גרמניה המונה כ- 80 מיליון איש).
3) אז מה נפסק?
קודם כל, עדיין לא נפסק. הודלפה טיוטא של מה שאמור להיות פסק הדין שאמור להינתן בסביבות יוני 2022. מקריאת הטיוטא נראה כי אכן מדובר במסמך אמיתי וכך גם סבורים המשפטנים המובילים בארה”ב. על פי הטיוטא, בית המשפט העליון האמריקאי החליט לבטל את הלכת Row Vs Wade ואכן עשה זאת מהנימוקים שעלו כל השנים בדבר כך שפסק הדין משנת 1973 היה מאוד בעייתי מבחינה משפטית ואולי “חסר רגליים”. מדובר במסמך רציני מאוד ולא באיזה “קשקוש”. בתמצית, זהו מסמך מנומק היטב ומשפטית בנוי היטב.
4) אז מה כאן פייק?
הבעיה היא שבניגוד גמור למה שמתחיל להיות מופץ בתקשורת וברשתות החברתיות, פסק הדין לא עוסק בהפלות כשלעצמן. הוא עוסק בעיקר ביחסים בין הממשל הפדרלי ולבין המדינות השונות בארה”ב. פסק הדין לא קובע “איסור הפלות” (כפי שראיתי בלא מעט מקומות). זהו קשקוש מוחלט. מה שקובע פסק הדין בסה”כ הוא שלכל מדינה בארה”ב יש את הזכות להחליט בעצמה על חוקי הפלות כפי שתושבי אותה מדינה יראו לנכון באופן דמוקרטי. אם למשל בניו יורק רוב תושבי המדינה ירצו לאפשר הפלות עד יום לפני הלידה הם יוכלו לקבוע זאת. אם תושבי טקסס ירצו לצמצם מאוד הפלות (ושבוע 6 זה מאוד קשה ומצומצם לרוב הדעות) אז תושבות ותושבי טקסס יוכלו להצביע על כך ולקבוע כך לעצמם. מה שמבלבל רבים זה חוסר הבנה של מבנה המדינה האמריקאית ומבנה המשטר. ארה”ב אינה דמוקרטיה אלא רפובליקה (קשה להסביר ההבדל כאן- רק דוגמא קטנה- בהחלט ישנם מקרים בהם רוב אזרחי ארה”ב מצביעים בעד מועמד אחד לנשיאות, אך דווקא המועמד השני זוכה). האבות המייסדים בנו אותה מראש על העיקרון של צמצום התערבות ה”מדינה” (היינו הממשל הפדרלי) בחיי האזרחים, ומתן אפשרות לאזרחים להחליט על עצמם בעצמם באזור בו הם חיים. אם תושב טקסס לא אוהב את טקסס וחוקיה הוא יכול לעבור בנקל למדינה שכנה או לכל מדינה אחרת בארה”ב. מוביליות זו היא בדיוק העיקרון עליו בנויה ארה”ב. כל אלו עשו את ארה”ב למה שהיא, לטוב ולרע כל אחד לפי השקפתו.
מה שעוד פייק הוא מיני ידיעות על כיצד “מיעוט שמרני” או “מיעוט דתי של שליש” מנסה להתערב ולקבוע לרוב. גם כאן מדובר בקשקוש שהאומר אותו אינו מבין את ארה”ב והחיים בה (ראה למשל מאמר ב”את” מלפני יומיים https://www.atmag.co.il/%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%9c…/). זוהי דוגמא לעוד מאמר עיתונאי שאינו יודע על מה הוא סח ונראה שכל מטרתו היא לייצר פרובוקציה לשם פרובוקציה. או סתם קולות שאוהבים לשמוע את עצמם. שוב פעם “גברים נגד נשים” ולהיפך. מה לעשות. בארה”ב ישנה אוכלוסייה שמרנית עצומה. היא מרוכזת באזורים מוגדרים, ששם הם מחליטים בעצמם על עצמם ועל אורחות חייהם. רוב מדינות ארה”ב הן רפובליקאיות גם אם מבחינה מספרית לדמוקרטים יש רוב כזה או אחר מבחינת כלל האוכלוסייה (51% בבחירות האחרונות). אני בדיעה כי אנו הישראלים הינם האחרונים היכולים לבקר אחרים בעולם בנוגע לחוקים “מטורללים”, בפרט בכל הנוגע לדיני מעמד אישי או לזכויות הפרט. ושוב, יש לזכור, כי במדינות השמרניות בארה”ב, רוב הנשים תומך באופן בלתי מסוייג בהגבלת ההפלות. ובכל מדינה בארה”ב יש חוקים משלה ובית מחוקקים משל עצמה, כולל בית משפט עליון משל עצמה. ועוד פרט קטן, למקרה שטקסס נראית בעיניכם מדינה מטורללת. זו אחת המדינות העשירות בעולם, וכיום בכל שבוע, חוזר, בכל שבוע, מהגרים לשם אלפי אנשים מכל ארה”ב כולל נהירה של עסקים ומשפחות דווקא מהמדינות הליברליות ביותר כמו קליפורניה וניו יורק.
5) אבל בכל זאת. האם חוק איסור הפלות החל משבוע 15 שנראה שעכשיו אושר על ידי בית המשפט העליון שם לא נראה לך מטורלל לחלוטין?
אז זהו. שזה חלק מהפייק. אנו רואים שמתחילות הפגנות נזעמות של ארגוני נשים בארה”ב, בעיקר בניו יורק ובמחוז וושינגטון והתפרעויות מול בית המשפט העליון. אני מבקש להזכיר כי מתן אפשרות להפיל גם בחודש תשיעי הפכה את ארה”ב למקום אולי הליברלי ביותר בעולם שלמעט כמה מדינות בודדות אחרות אף מדינה בכדור הארץ אינה מאפשרת דבר כזה. על מנת לסבר את האוזן, רוב מדינות העולם כולל מדינות אירופה נוקטות בגישה של איסור הפלות למן סביבות שבוע 15 (בריטניה- לקראת שבוע 16, צרפת- שבוע 15 וקצת, גרמניה- לקראת שבוע 16, ספרד ואיטליה- שבוע 15 וכו’). ממש לא שונה מהחוק שהעבירה מדינת מיסיסיפי. ישראל היא ליברלית יחסית ומתירה הפלות עד שבוע 24 ואיני מרחיב כאן בעניין (ויש לזכור כי עד לא לפני הרבה שנים הפלות מרצון בכלל היוו עבירה פלילית בישראל). בשורה התחתונה, אין כיום “איסור הפלות” בארה”ב. גם לא בטקסס. ההפגנות הנזעמות ביותר מתקיימות בעיקר במדינות וערים פרוגרסיביות באופיין ששם לא יחול כל שינוי בכלל בחוקי הפלות…במקומות בהן צומצם הזמן בו מותר להפיל הרי זו הייתה בחירת רוב התושבים שם. ואם אישה פספסה מועד הפלה במקום מגוריה היא יכולה לעשות הפלה במדינה שכנה (ואכן מדובר באי נוחות). אה, ועוד משהו. ההפגנות הן נזעמות מאוד, אך בכל מקרה לפי הסטטיסטיקה בארה”ב הרי מעל 90% מההפלות של נשים מבוצעות על ידן בכלל לפני שבוע 10 כולל במקומות בהן ניתן לבצע הפלות מאוחר יותר (וכ- 75% מההפלות לפני שבוע 7). ושוב יש לזכור. וזהי הכי חשוב. לפי כל סקר הרי בד”כ רוב הנשים וודאי רוב האוכלוסייה תומך בזכות להפלות ו- וודאי מעל שבוע 6. אך מצד שני, רוב הנשים וודאי רוב האוכלוסייה אינו תומך, חוזר, אינו תומך, בהרחבת הזכות להפלות עד לימים ספורים לפני הלידה עצמה. אז הנושא הוא אכן מורכב.
6) ומה דעתך שלך?
לפני למעלה מ- 20 שנה עסקתי מעט בנושא במסגרת המסלול הישיר לתואר שני במשפטים באוני’ בר אילן (עשיתי שם תואר ראשון ושני משולב בפקולטה למשפטים). גם התגוררתי ועבדתי כ- 9 שנים בארה”ב בניו יורק וטקסס. אני אישית לא הייתי נוגע או משנה את פסק הדין Row Vs Wade משנת 1973 על אף שגם אני סבור שהוא בעייתי מאוד מבחינת המבנה שלו. בכל זאת, מדובר בפסק דין שקיים כבר קרוב ל- 50 שנה והשתרש, ואף אושרר בצורה כזו או אחרת במהלך השנים. אין ספק כי מדובר בפסק דין היסטורי. חוק הפלות כמו זה הטקסני (איסור משבוע 6) נראה בעיני קיצוני מאוד שכן בשבוע זה לא מעט נשים שנכנסו להריון כלל לא יודעות על כך. אך שוב, יש לזכור, זה מה שהצביעו עבורו תושבות ותושבי טקסס ובאופן דמוקרטי. אזרח אמריקאי שטקסס נראית לו “מטורללת” יכול לעבור בנקל לכל מדינה אחרת בארה”ב. בדיוק כמו שבזעיר אנפין מי שגר בירושלים או בני ברק והיא נראית לו קיצונית יכול לעבור להתגורר בתל אביב (וכרגע אמנע משאלת מחירי הדיור…:-)) . המציאות מראה דווקא אחרת (נהירה לתוך טקסס ודווקא ממדינות הנחשבות “ליברליות”). לטקסנים רבים דווקא החוקים בישראל עשויים להיראות כמטורללים, בפרט חוקים ומנהגים בענייני נשים ומעמד אישי המתקיימים בישראל. אני מזכיר שבישראל עדיין מתקיים דיון ציבורי רציני אם מותר לנשים לשיר בציבור בפורומים שונים…או אם מותר להן להתפלל במקומות מסויימים…בעיני, המהומה האדירה שהחלה היא מיותרת לחלוטין. רובה פייק, ומיוצרת לתפיסתי על ידי פרובוקטורים מקצועיים בעלי עניין שרוצים להצית את הרחובות בארה”ב שגם כך סובלים מאלימות קשה ולהצית את המדיה, שמובילה בתורה לאלימות בשטח.
ועוד משהו. הרבה העיתונאים, אלו בכלל ואלו מטעם עצמם, שרצים להביע דעתם בנושא ולרוב מבלי מושג קלוש על מה הם מדברים, מתעלמים מנושא סופר מהותי שקרה כאן שהוא בפני עצמו סיפור חדשותי עצום. מדובר בהדלפת טיוטת פסק דין של בית המשפט העליון האמריקאי. דבר כזה מעולם לא קרה בתולדות ארה”ב ובתולדות בית המשפט שם למן הקמתו. זהו זעזוע רציני, פגיעה קשה בקודש הקודשים האמריקאים ובשלטון החוק. ישנו סיכוי גבוה כי המדליף רצה לעורר מהומה ציבורית ובכך להשפיע (לשנות?) על התוצאה הסופית של פסק הדין. כשאנו מגיעים למקומות כאלה, הרי עצם הדמוקרטיה ושלטון החוק מצויים בסכנה. במושגים אמריקאים מדובר בזעזוע חסר תקדים. אלו דברים שלא עושים, מעולם לא קרו ואסור שיקרו. זהו בעיני חלק מהסדקים הנפערים והולכים במשטר האמריקאי כפי שהכרנו אותו עד היום ומוסדות המדינה שם.