פיצוי בגין הגשת תלונת שווא חלק ב’ – למי פונים? מה עושים? צריך עו”ד פלילי? נזיקי? משפחה?
קיבלתי מבול פניות בעקבות מאמר שלנו בנושא. חלקן אישיות מאוד וכואבות מאוד. אנו מטפלים במקרים כאלה שמופיעים לא פעם בתיקי גירושים. ידענו כי מדובר בנושא כאוב מאוד וללא מעטים, אך לפעמים דווקא כשמקבלים את מבול הפניות רואים בגובה העיניים עד כמה אנשים מדברים מדם ליבם, ועד כמה הוא כ”כ מפריע לכה רבים.
*** יש להדגיש כי מדובר בנושא של תלונות שווא. אשר כשמן הן- תלונות שהוגשו לשווא ולא כפנייה לגיטימית למשטרה להגשת תלונה.***
אז הגישו נגדכם תלונת שווא. למי בכלל פונים?
הבלבול והקושי הראשוני נובע מכך שחלק ניכר מתלונות השווא במדינת ישראל מוגש כחלק מסכסוך בין בני זוג, ולרוב כחלק מהליך גירושים שמתנהל ביניהם, עתיד להתנהל ביניהם, או התנהל (בלשון עבר) ביניהם. ההליך עצמו בין הצדדים מתנהל או עתיד להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. כפי שציינתי בפוסט הקודם, ישנן תלונות שווא שמוגשות על ידי גברים כנגד זוגתם בהווה או בעבר, ויש תלונות שווא שמוגשות על ידי נשים כנגד גברים. למרבה הצער, ואין באמור כל קביעה מגדרית או שיפוט מגדרי , הרי ככל הידוע רוב תלונות השווא במדינת ישראל מוגשות על ידי נשים כנגד גברים (ושוב- אנו מדגישים כי אנו עוסקים כאן בתלונות שווא ולא בתלונות לגיטימיות). על הסיבה לכך- בפוסט הקודם. מה שראינו בפוסט הקודם שלי הוא שגם כאשר הוכח במשטרה או בבית המשפט שמדובר בתלונת שווא, אין מיצוי דין פלילי עם מגישת התלונה. כתוצאה מכך הגשת תלונה שווא על אלימות או כל אחר היא שיטת “מצליח” הקלאסית. אנו איננו מכירים כל ענישה מערכתית על מעשה חמור ונבזי זה וכפועל יוצא אין תהליך למידה של הציבור הנובע מענישה עקבית וחד משמעית. אם כך אז מה עושים??
נושא תלונות השווא בהליך גירושים אינו זוכה לפתרון אידיאלי משלו. וההתמודדות עם תלונות השווא נעשית לרוב באמצעות “שעטנז” משפטי. הבשורה הרעה היא, שעל מנת להתמודד מבחינה משפטית עם תלונות שווא “לוקחים מפה ולוקחים משם” על מנת לתת פתרון. אך יש גם בשורה טובה. השימוש ב”שעטנז”, לפחות כפי שאנו רואים בשנים האחרונות, מתחיל לעבוד. על מנת להתמודד משפטית עם תלונות שווא משתמשים במערכת דינים ספציפית של איסור לשון הרע שהיא כשלעצמה חלק מקבוצה רחבה יותר של כלל דיני הנזיקין. חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית. בגין העוולה האזרחית ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, ובהתקיים העבירה הפלילית יוטל עונש של עד שנת מאסר. תלונת שווא היא פגיעה בכבודו של אדם ושמו הטוב, והגשת תלונה במשטרה עולה כדי “פרסום”. מכאן בדיוק גם נוצר הבלבול למי פונים. אם מדובר בתביעה נזיקין, בה אני דורש למשל פיצוי כספי, הרי לכאורה עלי לחפש עו”ד העוסק בדיני נזיקין. וכפי שכולנו יודעים, הרי ב”ה לא חסרים עורכי דין…, וודאי בתחום דיני הנזיקין. אך הנה גם בתוך דיני הנזיקין תחום לשון הרע הינה התמחות ספציפית שיש קבוצה שלמה של עורכי דין המתמחה בכך. אז אולי כדאי בכלל לפנות אליהם? הבעיה מחמירה עוד יותר כאשר זוכרים כי כל הנושא בכלל התחיל בתלונה במשטרה כך שלרוב האדם שהתלוננו נגדו קיבל זימון לחקירה ונפתח נגדו תיק פלילי. אז אולי בכלל צריך עורך דין פלילי? ואם כבר בעורכי דין עסקינן, יש לזכור כי אותו אחד שהגישו נגדו תלונת (או תלונות שווא) במשטרה כחלק מהליך הגירושים כבר סביר להניח שכר עורך/כת דין אחד (לדיני משפחה) שמייצג/ת אותו… אז יש כאן לכאורה בעיה. צריך לכאורה כמה עורכי דין במקביל. לעניין זה אציין כי על אף שכבר למעלה מ- 20 שנה אני מנוי על קבוצת עורכי הדין, אני מניח שמבחינה מקצועית רוב הציבור מעדיף כמה שפחות מגע עם עורכי הדין…אני מניח גם כי אדם מהישוב יבחר לעשות דברים אחרים בחייו וכספו חוץ מלהעסיק ולהתעסק עם כמה עורכי דין במקביל.
הפתרון לטעמי מונח בראייה האסטרטגית של ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה ולא בראייה טקטית צרה. הרי יש לזכור: מדוע בכלל הוגשה נגדכם מלכתחילה תלונת שווא? היא הוגשה לרוב כחלק מהליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה/בית הדין הרבני, או לקראתו, על מנת לקבל יתרון עליכם. כאשר מוגשת תלונה של א’ כנגד ב’, נפתח תיק חקירה פלילי ולא פעם מושא התלונה מורחק מביתו ומילדיו עוד לפני הבירור. אך גם אם לא, יש סיכון כי היחס כלפיו ישתנה, אם בבית המשפט או בבית הדין, אם בלשכת הרווחה, מאחר והחשד נשאר, ללא קשר לתוצאות החקירה, אם אכן נעשתה חקירה. ומעל הכל, כאשר מוגשת תלונת שווא מכוונת היא במרבית המקרים מוגשת ללא כל ראיה או הוכחה וללא כל בסיס, על מנת להכתים את שמו של אדם על לא עוול בכפו, להרחיקו מהבית ומהילדים, ולגרום לו או לה לאבד את שלוות רוחו ולעיתים להתנהל שלא כבימים ימימה. כל אלו מאפשרים לצד השני לצבור “יתרון” משפטי מהותי, מכריע, בעיקר בניסיון למנוע ממשמורת משותפת או חלוקת זמני שהות נרחבים עם הילדים. יתרה מכך, כל הסיפור לא פעם שובר נפשית לא מעט אנשים, כך שהם מעדיפים להיכנע ולסיים מהר ככל האפשר את ההליך המשפטי גם אם משמעות הדבר תוצאות גרועות מאוד עבורם.
על כן היות והתלונה מגיעה מלכתחילה מתוך הליך בדיני המשפחה, גם הפתרון צריך להגיע משם. יש להפוך חסרון ליתרון (ואני מתעב אישית את הביטויים הקלישאתיים כגון “להפוך לימון ללימונדה”… פעם אדם חכם לימד אותי כי “אם נותנים לך לימון, אל תהפוך אותו לקלישאה”…). עורך הדין שלכם המטפל בעניינכם בבית המשפט לענייני משפחה צריך לטעמי להיות גם הכתובת לנושא זה. הנושא הוא תת התמחות מיוחדת בתחום דיני המשפחה שמצריכה הבנה מעמיקה בניהול הליכים בבתי משפט, הבנה משפטית מעמיקה וניסיון רב. מדובר בתת התמחות בדיוק כפי שיש למשל בדיני משפחה תת- התמחות מיוחדת של חטיפת ילדים בין ארצות, שגם שם קיים ממד של דיני משפחה קלאסיים, דין פלילי, דין בינ”ל, ודיני נזיקין. כאשר משתמשים בטקטיקה הזו של תלונת שווא כנגד לקוח שלנו, אנו פועלים בכל המישורים ומנצלים זאת קודם כל לטובת הלקוח בתיק העיקרי שהוא הסכסוך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה (או בית הדין הרבני).
מגישים נגדכם תלונה או תלונות שווא? תילחמו, אך קודם כל בקור רוח. ותשמרו כל הזמן על קור רוח. אני מאמין בפתרון ויישוב סכסוכים באופן מהיר, חד ויעיל. פתרון לטווח ארוך. אך כאשר יש צורך טעם להילחם, יש להילחם ללא פשרות. ראשית כל וקודם כל, יש להתמודד עם החזית הפלילית שהיא החשובה ביותר בטווח המידי והארוך. לוודא שהתיק ייסגר. להתייעץ עם עורך הדין לפני הגעה לתחנת המשטרה. והכי חשוב- להילחם שהתיק קודם כל ייסגר ורצוי שייסגר בהיעדר אשמה. מרגע שהתיק נסגר (ורק לאחר שהתיק נסגר) יש לנצל זאת לשם התקפת נגד. הן לשם הגשת תביעה לפיצוי כספי והן, במקרים המתאימים, לתבוע משמורת. יש לזכור גם בנקודה קשה זו כי בתי משפט כבר אינם רואים בעין קלה הגשת תלונות שווא ושופטים לא מעטים מתייחסים לנושא בכובד ראש רב (וברור לי כי ללא מעט יש ניסיון שלילי עם גישה קלה כלפי תלונות שווא שהוגשו נגדם). כבר הוכר בפסיקה כי במקרים של תלונות שווא חוזרות וחמורות של האם כנגד האב התוצאה יכולה להיות העברת המשמורת על הילדים מהאם לאב. כך גם גם במישור הפיצוי הכספי. כאשר מוגשות תלונות שווא חוזרות, וניתן להראות כי מדובר בתלונות שווא, בתי משפט מתחילים לפסוק פיצויים נכבדים לטובת מושא תלונת השווא.
דברו איתנו.