הפיתוי הרב במספר 79..סעיף 79א’- פתרון נפלא ומפתה או מוקש רב עוצמה?
אלו מאתנו המייצגים לקוחות ומבלים חלק ניכר מזמנם באולמות בית המשפט יודעים ומכירים היטב עד כמה למרבה הצער סכסוכים בין צדדים הם לא פעם להבה שרק גדלה והולכת. יתרה מכך, זו אש שלא פעם מאכילה את עצמה והופכת את הסכסוך ל”סיפור שאינו נגמר”. הוסף על כך את העומס בבתי המשפט שמוביל לזמן התדיינות ארוך ואנו עשויים לקבל את ה”סיוט שאינו נגמר”. והנה, במהלך ההליך, קורה שנזרק על ידי מי מהצדדים או אפילו על ידי השופט/ת עצמו “אולי נלך לפי 79א?”. ורוב המתדיינים שואלים את עורכי דינם במה מדובר. יש גם לא מעט מתדיינים המייצגים את עצמם, וכאשר מוסבר להם העניין נשמע מפתה מאוד.
סעיף 79 לחוק בתי המשפט (או ליתר דיוק סעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט), מסמיך שופט בהליך אזרחי (הליכים כספיים או אחרים בין צדדים, שאינם הליכים פליליים וכדומה), לפסוק בדרך של פשרה. כלומר, לתת פסק-דין סופי ומחייב, אשר א י נ ו משקף באופן מדויק את הוראות החוק, הראיות בתיק, החישובים המדויקים וכדומה, אלא בדרך של פשרה, תוך הפעלת שיקול דעת. למעשה, השופט משמש כמעין מגשר או בורר, וקובע את תוצאת ההליך, אך רק מתוך היכרותו את התיק והחומר המונח לפניו, וללא שנערך הליך גישור או בוררות בפועל. לא ניתן לעשות שימוש בסעיף חוק זה, אלא רק אם הצדדים להליך מסכימים. בהיעדר הסכמה, השופט לא יכול לכפות שימוש בסעיף חוק זה, וההליך ימשיך עד סופו. ומה ההבדל מה ההבדל בין פסק-דין לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט לפסק-דין רגיל? קיימים מספר הבדלים: (א) על פסק-דין רגיל ניתן לערער. לעומת-זאת, על פסק-דין לפי סעיף 79 ככלל לא ניתן לערער אלא במקרים חריגים מאוד. נדירים עד כדי כך שלמעשה ניתן לומר שמעשית לא ניתן לערער על פסק-דין זה כלל. היינו טכנית אין מניעה כמובן להגיש ערעור ולפתוח הליך ערעור על פסק הדין, אך הסיכוי לערעור כזה להתקבל הוא קלוש. ב) פסק-דין רגיל ניתן עם נימוקים מלאים. במקרים רבים מדובר בפסק-דין ארוכים ומפורטים. לעומת-זאת, פסק-דין לפי סעיף 79 הוא קצר מאוד, ויכול לכלול שורה אחת, הקובעת את הסכום הכספי שישלם אחד הצדדים לצד השני או רק את ה”שורה התחתונה” שקובע בית המשפט בתיק הנדון לפניו.
ולמי שלא מכיר, זה מפתה. לפעמים מאוד. זו הצעה מפתה “לחתוך” סכסוך שאינו נגמר, השופט לכאורה מכיר את הצדדים (ומתדיין אף יכול לסבור אפילו ש”בית המשפט לטובתי” ולכן “כדאי” לתת בידי ביהמ”ש סמכות לפסוק). והעלויות כמובן. הליך משפטי ממושך הוא יקר מאוד וכאן זה אפשרות לסיים את הכל באבחה אחת.
עמדתי המקצועית היא שמדובר במוקש שצריך מאוד להיזהר בו, ובכל הקשור לסכסוכים בדיני משפחה אסור בתכלית האיסור לעשות בו שימוש ואני ממליץ ללקוחותיי לסרב לכל הצעה ל79א’. אם כבר כן לעשות בו שימוש, להשקפתי, אלו בעיקר (אך לא רק) בסכסוכים מסחריים שלא נגמרים למשל בין שתי חברות, או שותפים עסקיים ששם יש “לחתוך” ולהגיע למספר.
ומדוע לא לעשות בו שימוש בדיני משפחה? עורכי דין מנוסים המייצגים שנים רבות בדיני משפחה וודאי בסכסוכים קשים ומורכבים מכירים היטב את המצב הפשוט לא תקין ובעיני חמור, שנשמע תמוה לרבים בו במקרים רבים אין כללים באולם בית המשפט. בתחום דיני המשפחה בתי משפט, לצערי הרב, מחליטים לא פעם ״מה שבראש שלהם״ ונותנים החלטות ופסקי דין לכאורה “מהשרוול”. ויותר מכך. יש גם שוני עצום בין שופטים שונים המחליטים החלטות שונות לחלוטין ממש באותן סוגיות ואותם מקרים נדונים. החלטות ופסקים כאלה שניתנים לא פעם כלאחר יד מכוסים באמצעות ענן אבק של ״טובת הילד״ או ״נסיבות המקרה״ (היינו אין משפחה אחת דומה לרעותה…). ברגע שכותבים מילים אלה (שיש בהם בסיס אמת) אזי בית המשפט יכול להחליט כרצונו ולקבוע שהמקרה הנדון “שונה לחלוטין” ממקרים אחרים זהים או כמעט זהים בהם הוחלט אחרת לחלוטין. הכל במקום שיהיו כללים ברורים והחלה אמיתית של סדרי דין וראיות. ובכל זאת ועדיין. מערכת המשפט הישראלית היא טובה ויש כללים. אם בסוך הליך רגיל ניתן פסק דין באופן לא מנומק ו״מהשרוול״ בכל זאת ניתן לערער. ואם באמת אין כל בסיס משפטי להחלטה או לפסק הדין יש סיכוי ריאלי ומוצק לזכות בערעור. ומנגד, אם הצדדים אפשרו לביהמ”ש להחליט לפי 79א והוא “שולף” החלטה או פסק ש”אינם קשורים למציאות” (ובעיקר, בניגוד מוחלט לדין) לא ניתן מעשית לעשות דבר כנגד זאת.
פעם בכמה חודשים באים אלי להתייעצות אנשים שהסתבכו עם 79א בהליך הגירושים שלהם. הם התפתו להצעה (באמת מפתה) לסיים הכל מהר, ע”י בית משפט בישראל, וע”י שופט שמכיר (או אמור להכיר…) את הצדדים. אין סיבה גם שלא לבטוח בבית המשפט בישראל. והנה, הפלא ופלא, לתדהמתם המוחלטת התקבל פסק דין ש”אינו קשור לכלום” ומעל הכל- בניגוד גמור לדין. וכן, ביהמ”ש במקרה שהוסמך ל -79א יכול לעשות כרצונו. יתרה מכך. ביהמ”ש יכול לפסוק אף סכומים או סעדים שאפילו לא התבקשו על ידי מי מהצדדים. למשל לפסוק לצד סכומים הגבוהים ממה שהצד השני בכלל ביקש! קל וחומר כאשר דנים בסוגיות קרדינליות לרבים כמו חלוקת זמני שהות בין ההורים המתגרשים עם הילדים.
בקיצור, יש לנקוט זהירות כפולה ומכופלת כאשר עולה או נזרק לחלל האוויר “אולי נלך לפי 79א’?” תזכרו כי השור בתמונה מסתכל עליכם…