שני סוגי הצווים הקיימים כיום על מנת למנוע פגיעה והטרדה הם צווי הגנה וצווים למניעת הטרדה מאיימת. תכליתם זהה, והיא נועדה למנוע באופן מיידי פגיעה או איום לפגוע – מכל סוג שהוא – של אדם אחד ברעהו. ואולם, בשונה מצווים למניעת הטרדה – הנועדו להגן על כל אדם מפני כל אדם – צווי הגנה נועדו אך ורק למקרי אלימות בתוך המשפחה.
בקשה למניעת הטרדה מאיימת ניתן להגיש בכל בית משפט שהמבקש יבחר. בדומה לכך, צווי הגנה ניתן להגיש בכל בתי משפט השלום ובכל בתי המשפט לענייני משפחה בארץ. אם הנפגע הוא קטין מתחת לגיל 18, ניתן להגיש את הבקשה בבתי המשפט לענייני משפחה בלבד.

צווי הגנה

הסמכות להעניק צו הגנה מצויה בחוק למניעת אלימות במשפחה, ומטרתו היא להעניק הגנה לבן משפחה החווה אלימות, מכל סוג שהוא. במקרה של אלימות או חשש לאלימות, בית המשפט יכול לאסור על הפוגע להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום, להורות לפוגע שלא להיכנס או לשהות במרחק מסוים מהדירה שבה מתגורר הנפגע, גם אם הוא עצמו גר בה ואפילו אם היא בבעלותו.
בנוסף, בית המשפט יכול להורות על כל צעד שלדעתו יבטיח את שלומו ואת ביטחונו של בן המשפחה הנפגע. תוקף צו ההגנה הוא כשלושה חודשים, ובית המשפט יכול להאריכו, בהתאם לחומרת המקרה ולנסיבותיו.

ייחודיות צווי ההגנה

בשל תכליתם להעניק הגנה מהירה ויעילה לנפגעי אלימות במשפחה, פרוצדורת הגשת צו ההגנה היא קלה ומהירה. בשל דחיפות הדבר, לעיתים ניתן לקבל צו הגנה אפילו תוך חצי שעה. שנית, אפשר להגיש את הבקשה לפני שופט, אפילו אם הצד הפוגע אינו נוכח.
בהמשך, יהיה צורך לקיים דיון בנוכחות שני הצדדים, ועד שבעה ימים ממועד הגשת הבקשה. כמו כן, את הבקשה ניתן להגיש בכל מקום שבו מצוי בית משפט השלום או בית משפט לענייני משפחה, ללא תלות במקום מגוריו של הנפגע.
יתרה מכך, מה שמיוחד בצווי הגנה הוא שהם מקיימים עילת מאסר בפני עצמה. כלומר, אם הפוגע מפר את הצו, הוא יכול להיעצר רק על עצם הפרת ההרחקה.

שימוש שווא בצווי הגנה

לצערנו, קלות הנפקת צווי ההגנה מאפשרת לעיתים תכופות שימוש זדוני בהם, כך שהם נהפכים לחרב ולא למגן. המשמעות היא שצד אחד מעליל לשווא על הצד האחר, במטרה לפגוע בשמו הטוב ולהגביל את חופש התנועה שלו. ייתכנו לכך סיבות שונות ומגוונות:
אחד הצדדים מעוניין להפריד פיזית בין בן הזוג לילדים, להפחית או להגדיל מזונות, ולפעמים כדי להוציא את ההורה השני מהבית. בית המשפט ער למגמה הזאת, וכאשר הוא מכריע שאכן הייתה תלונת שווא, הוא משית עונש כבד על המעליל.
בהקשר זה ראוי לציין את החלטתו של ביהמ”ש לענייני משפחה במקרה בו האב יוצג על ידי עורך דין אלון סולומון, שבו חייב אם לשני קטינים בני 4 ו-6 הסובלת ממחלת נפש, בפיצויים בסך 50,000 שקלים לאשתו הנוכחית של האב, וכן בסך 25,000 שקלים לאב,.ובנוסף גם הוצאות בסך 5,000 שקלים לטובת אוצר המדינה.
במקרה זה האם הגישה תלונות שווא במשטרה ובקשות כוזבות לצווי הגנה, שבהן טענה לפגיעות מיניות עד כדי פדופיליה ואלימות פיזית מצד האב. עוד הורה ביהמ”ש על צמצום הסדרי השהות של הקטינים עם האם ועל העברת פסק הדין לפרקליטות לבחינת פתיחה בחקירה פלילית. במקרים לא מעטים תלונות השווא משמשות כנשק בזוי ונורא והתייחסתי לכך לא מעט בפורומים שונים.

כיצד לפעול?

צו הגנה הוא כלי משפטי דרסטי, ובשל כך בית המשפט מפעיל אותו רק כאשר הוא סבור שהמבקש מצוי בסכנה גופנית מיידית וממשית, או שהפוגע מתעלל בו נפשית באופן שבו הנפגע לא יכול לנהל את חייו בצורה סבירה. לאור זאת, יש צורך לא להשתהות בהגשת הבקשה ולהגישה סמוך לאירוע, באמצעות פנייה לעורך דין מנוסה בתחום שיסייע ללקוח בתהליך.

לסיכום

צווים למניעת הטרדה מאיימת וצווי הגנה הם כלי משפטי יעיל להתמודדות מול סכנת אלימות או חשש לאלימות, באופן נגיש ומהיר.
עם זאת, תהליך זה הוא לא פשוט – הן מבחינה רגשית והן מבחינת חוסר הידע כיצד להתנהל מול המערכת. אני יכול לומר שאחרי למעלה מ- 20 שנים בתחום,  אין תחליף לניסיון ולידע כיצד להתנהל מול המערכת. אלימה במסגרת המשפחה.